top of page

מיתוסים ואי הבנות לגבי פסיכולוגיית ספורט

פסיכולוגיה של הספורט היא רק לספורטאים עם יכולות מנטאליות חלשות
זהו אחד המיתוסים השכיחים והפוגעניים ביותר שקיימים. ספורטאי עלית רבים משתמשים בשירותים של פסיכולוג ספורט באופן שגרתי. למשל, אין כיום משלחת אולימפית ש לא נתמכת בתוכנית רב שנתית כחלק מהכנה לאולימפיאדה. זאת מתוך ההכרה בחשיבותם המכרעת של כישורים פסיכולוגיים להצלחה ספורטיבית, הן על ידי המאמנים והן על ידי ספורטאים, ובצורך באימון ובשיפור מתמיד שלהם.

פסיכולוגיה של הספורט עולה הון תופעות 
אמת מצערת היא ששירותים פסיכולוגיים, ופסיכולוגיית ספורט ביניהם אינם זולים ובפועל עלולים להיות לא נגישים לחלקים מציבור הספורטאים. עם זאת, שירותי פסיכולוגיית ספורט נוטים להיות זולים מטיפולים פסיכולוגיים אחרים וגם קצרי טווח יותר, שכן הם ממוקדים יותר. חשוב גם לזכור שפסיכולוגיית ספורט הינה השקעה ולא הוצאה. הסיבה לכך היא שהתערבות טובה בפסיכולוגיית ספורט תהיה חינוכית ביסודה. כלומר, תקנה כלים שילוו את הספורטאי בהמשך הקריירה. לבסוף, במקרה שלי אני מנסה ליישם את האני מאמין שלי ולפיו זכותו של כל אדם לקבל שירותים פסיכולוגיים, ולכן לרוב אבצע הנחה לספורטאי המתקשה בתשלום.
פסיכולוג ספורט הוא רק "לדפוקים בראש". כלומר, לספורטאים בעלי קשיים נפשיים משמעותיים ואף מחלות נפשיות!
ראשית כל ובניגוד לתפיסה הרווחת, קיימים ספורטאים הסובלים מקשיים נפשיים משמעותיים ואף פתולוגיה נפשית המצליחים לתפקד גם ברמות הגבוהות ביותר. למשל, ספורטאים הסובלים מהפרעות אכילה, דיכאון, אובססיביות, הפרעות חרדה ובעיות התמכרות. אך מקרים אלו נדירים יחסית, ולרוב פסיכולוג הספורט יפנה את הספורטאי למומחים המתאימים בתחום בריאות הנפש, אלא אם בהכשרתו לטפל מקרים שכאלו. במקרה שלי ההתמחות הטיפולית שאני עושה מאפשרת לי לבצע טיפול פסיכולוגי בילדים ובני נוער.  
בכל מקרה, רוב המקרים בפסיכולוגיית הספורט הינם של ספורטאים הסובלים מקשיים פסיכולוגיים נורמטיביים, כגון חרדה תחרותית, פרפקציוניזם, דימוי עצמי נמוך, קשי וויסות וסוגיות אופייניות להפרעת קשב וריכוז. אצל ילדים ונוער, קשיים אלו לעיתים ילוו בסוגיות פסיכו-התפתחותיות כגון גיל ההתבגרות, כשלים של המאמן בתחום הפסיכולוגי ומעורבות הורית לא נכונה. 
 
פסיכולוגיית הספורט עוזרת רק לאחר תהליך ארוך והשקעה כספית ניכרת
בעבר האסכולה המרכזית בפסיכולוגיה של הספורט הייתה האסכולה הקוגניטיבית-התנהגותית- אסכולה ושיטת טיפול ממוקדת מטרה ושינוי. לכן כפי שצוין, לא רק שואפת מטבעה להיות טיפול קצר טווח, אלא גם להקנות כלים לספורטאי להתמודדות עצמאית מוצלחת. היום ניתן לראות יותר ויותר אינטגרציה של אסכולות ושיטות טיפול המשלבות בין הצורך בעבודה מעמיקה וברת קיימא לבין הצורך של הספורטאי בשינוי מהיר ויכולת התמודדות עצמאית לאחר הטיפול.

פסיכולוגיה של הספורט הינה פתרון בזק שהשפעתו נעלמת לאחר זמן קצר
למרות שאפילו התערבות פסיכולוגית של פגישה אחת או שתיים אכן יכולה להשפיע במידת מה, ברור שלשם השגת תועלת חזקה, קונסיסטנטית וארוכת טווח נדרש תהליך של יצירת אמון וקשר בין הספורטאי והפסיכולוגי, במקביל לאימון והטמעה של הכישורים והטכניקות הנלמדות. שכן בדומה לפיתוח יכולות פיזיות וטכניות, אימון פסיכולוגי מחייב רמת ההשקעה ורצף אימוני. אם תנאים אלו מתקיימים, פסיכולוג הספורט יכול לספק ארגז כלים המתאים באופן פרטני לפרופיל של הספורטאי ולצרכיו, ויכולת להמשיך ולשפר כלים אלו.
bottom of page